רציחתה של דבורה איזדמיר ז"ל ב-1977 בידי בעלה מריו היה הגורם להקמת עמותת "ל.א. – לחימה באלימות נגד נשים". ב-18 ביולי 1979 נרצחה כרמלה נקש (אשכנזי) ז"ל בתוך חצר מקלט לנשים בהרצליה.
מאז, קטל הנשים אינו נותן לי מנוח. בשנת 1991 – שנת מלחמת המפרץ, המודחקת אצל רובנו, היתה עליה גדולה ברצח נשים. מכיוון שלא ניתן היה להגיע לנתונים על מספר הנשים הנרצחות, החלטתי לתעד את השמות המופיעים בעיתונות. רשימות כואבות אלו, באות להזכיר לכולנו, כי לכל אשה נרצחת יש שם, וכל אחת מותירה אחריה שובל של קרובים וילדים שישאו את הכאב לנצח ושחייהם ישתנו מאותו יום נמהר ולעולם לא יחזרו להיות כפי שהיו מקודם. קיימת תופעה נלווית, שאין נותנים עליה את הדעת: לעתים, הרוצח פוגע גם בבני משפחת האשה שאותה התכוון לקטול: הורים, קרובי משפחה הבאים להגן עליה, ואפילו ילדיו שלו. לעתים, האשה המתגוננת או בניה הבוגרים יקדימו ויפגעו בבן הזוג / האב. יש והרוצח מחליט לשים קץ לחייו ומתאבד. אנו חייבים לתת את הדעת על ההשלכות הנוראיות של אלימות במשפחה והמחיר הכבד אותו משלמת הקורבן, משפחתה, ידידיה והחברה כולה. מאחר והמידע נלקט מהעתונות, נודה לכל מי שיכול/ה לתקן או לעדכן אותנו בנתונים המופיעים כאן. אנא כיתבו אל contact@no2violence.co.il, או מלאו פרטים כאן.
אנו משתתפות בצערן ובאבלן של כל המשפחות הנפגעות.
רות רזניק
סטטיסטיקות רציחות במשפחה: 1992-2013
סטטיסטיקות קטל נשים בישראל 2002-2010
סטטיסטיקות נשים וילדים במקלטים ברחבי הארץ שנת 2000
סטטיסטיקות רציחות נשים בישראל 1992-2001
סטטיסטיקה על רציחות בתוך המשפחה 1998-2003
נשים וילדים במקלטי עמותת לא לאלימות 2001-2010
נשים וילדיהן במקלטי עמותת לא לאלימות 1978-2004
נשים וילדיהן במקלטי עמותת לא לאלימות, קיץ 1998
סטטיסטיקה על ילדים נפגעי עבירה 2005
סטטיסטיקות על קוי החירום בעברית, רוסית וקו החירום לנוער של עמותת לא לאלימות
עמותת לא לאלימות 