"כל החרדות שלי היו לשווא. אמא התחילה להיראות טוב. היא התאפרה והייתה לבושה יפה כל הזמן, התספורת הקצרה מאוד התאימה לה. היא כבר לא הייתה עצובה ועייפה. אני לא יודע איך זה קרה. אולי זו התספורת החדשה, או החברות שלה במקלט, או אולי פשוט היה לה טוב כאן."
(מתוך ספרה של רות רזניק, "המקלט שהיה לבית")
ציור: אחד מילדי המקלט שלנו
עמותת לא לאלימות 